רשומות

סיכום של כל השנה.. השנה שעברה עליי הייתה שנה מיוחדת, בכל המובנים. השנה עליתי לתיכון,נכנסתי אל תוך עולם הבגרויות בעצם לבית חרושת לציונים אמיתי. הבנתי שבתיכון אני מתחילה באמת לבסס את מה שאהיה בעתיד, וזה גרם לי להבין שדרושה ממני השקעה למען זה שהעתיד שלי יהיה כמו שארצה. השנה הכרתי חברים חדשים,התחברתי לחברותיי יותר מאי פעם,התאהבתי ואהבתי לראשונה,התבגרתי בעקבות זאת,שמחתי,התרגשתי,בכיתי,נפגעתי ובעיקר הבנתי שאעבור זאת עוד כמה פעמים בחיי חחח. השנה עמדתי בקשיים לראשונה, הרווחתי את אמא שלי שחלתה במחלה, ובזכות זאת הבנתי שאין דבר שחשוב לי יותר מהמשפחה. התחברתי למחנך שלי מה שלא חשבתי שיקרה ובנוסף התגעגעתי למחנכת שלי מהחטיבה שעברה איתי שלוש שנים מיוחדות והיא בעצם משמשת דמות להערצה בשבילי,קיבלתי מורות מדהימות לכל המקצועות שתומכות ועוזרות בכל תחום,השתפרתי במתמטיקה שזה חלום מהיסודי בערך והבנתי שאם אני רוצה משהו באמת בכל תחום, אני אשיג אותו, עם טיפה מאמץ והשקעה אני מסוגלת לכל. בנוסף לכל זה התחברתי גם לאבא שלי בצורה נורא מיוחדת, הוא רואה אותי כילדה בוגרת כבר וכך גם התנהגותו אליי. בעיקר, בסו
בקשת סליחה ממישהו אחת הנשים שהייתי רוצה לבקש מהן סליחה היא סבתא שלי. לא מזמן ההורים שלי התגרשו, ואמו של אבי היא אישה די מבוגרת שגרה לבדה באשקלון. האישה הזו היא דמות להערצה! גיבורה ולוחמת אמיתית, שמפנקת תמיד ואוהבת ועוטפת בחום ואהבה כל הזמן. מאחלת לכל נכד ונכדה בעולם הזה סבתא כזו! לפני שהוריי התגרשו נהגתי ללכת לסבתא שלי כל שבת שניה, וכשהייתה תקופה שהיא הייתה בה בשיקום כמעט כל שישי בערב היינו הולכים ומעבירים עמה קידוש מסורתי ונורמטיבי. לאחר שהוריי התגרשו הפסקתי ללכת לסבתא בתדירות די גבוהה, וזה דבר שמאוד חורה לי, בייחוד שאני לא עושה דבר בנדון. אני נורא מפחדת שיקרה משהו ולא אספיק לבקש את הסליחה שמגיעה לה, ובכלל, מפחדת שלא אספיק להנות ממנה. אז סבתא שלי יקרה, אני מתנצלת על הזמן שפוספס ומבטיחה לך להשיב אותו בזמן הקרוב, אני אוהבת אותך עד עמקי ליבי יקרה שלי, רק בריאות ונחת.
הדבר הראשון שהייתי משנה בתור שרת חינוך... הדבר הראשון שהייתי משנה בתור שרת החינוך הוא, את העומס המוטל על כל תלמידי כיתות יא'. בחרתי לשנות את זה מכיוון שאני נמצאת כרגע בכיתה י', ובלי קשר למה ששמעתי מתלמידי כיתות יא' בביה"ס, בתור תלמידת כיתה י' אני מרגישה עומס בלימודים וזה מתחלק, או שיש ממש עומס ואז קשה נורא לעמוד בזה מבחינה נפשית ופיזית או שאין בכלל ואז יש אווירה של חופש, וברגע שזה קורה ועומדת להגיע תקופה עמוסה אז התלמידים לא מפוקסים. לסיכום אני חושבת שאת העומס של שלוש השנים הללו צריך לחלק שווה בשווה, אם זה אומר לתת כמה בגרויות בכיתה י' גם וגם להעביר עוד כמה ליב', אלו דברים שאני חושבת שיקלו על רוב התלמידים וזה מה שהייתי משנה בתור שרת החינוך.
אני והמשפחה שלי אני והמשפחה שלי משפחה מאוד מיוחדת מבחינת ההרכב שלה. אמא שלי בצעירותה נישאה  לאבא של אחותי הגדולה יהלומית. לאחר שנה שהביאו את אוחותי יהלומית לעולם, הוא נרצח. כעבור כמה שנים אימי הכירה את אבא של אחותי האמצעית עדן. הם לא נישאו, והביאו לעולם את אחותי עדן מחוץ לנישואים. לאחר זמן מה הם נפרדו. באותו זמן שאימי חוותה את כל זה, אבי היה נשוי למישהי אחרת שביחד איתה הביאו את שלושת אחיות הגדולות לעולם:מורן,בר וחלי. יהלומית ומורן בערך בנות אותו גיל ובר עדן וחלי בערך בנות אותו הגיל גם הן. בסופו של דבר הוריי הכירו לאחר ששניהם חוו דברים בחיהם והביאו אותי לעולם מחוץ לנישואים, ולאחר שבע עשרה שנים ביחד הן התחתנו כאשר הייתי בכיתה ב'. בחופש הגדול של לפני כיתה י' הוריי התגרשו ועכשיו הם בקשר מעולה. חשוב לי לציין שכל הזמן עד עכשיו שררו אהבה, שמחה ואושר בין כל בני המשפחה ואני מאושרת על כך שזו היא משפחתי!!!
אם הייתי מאכל הייתי... אם הייתי מאכל הייתי בטח שוקולד. לי ולשוקולד יש חיבור מיוחד, עם כמה שזה נשמע טיפשי, שוקולד הוא בין הצרכים הכי בסיסים שלי ביום יום שאני לא יכולה לשרוד בלעדיהם. מגיל מאוד קטן אני אוהבת שוקולד בהגזמה!!!. אמא שלי סיפרה לי שדקות ספורות לפני שילדה אותי בקפיטריה של הביה"ח בגיעו בדיוק קוראסונים חמים ומלאים בשוקולד והיא פשוט התגרתה ולא יכלה להתאפק, קנתה אחד ואכלה. דקות ספורות אחרי כבר הייתי מחוץ לבטנה, זה מסביר כנראה את אהבתי הבלתי מעורערת לשוקולד ולכן אני חושבת שאם הייתי מאכל הייתי שוקולד. =)
איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים ? בעוד חמש שנים בערך אני מניחה שאהיה באיזה טיול של אחרי הצבא, די ארוך. אולי אעבוד בחול בעגלות או באיזשהו מקום כדי שתהיה הכנסה כלשהי בזמן שאפתח את קריירת המוזיקה והתיאטרון שלי. אחד הדברים הוודאים שאעשה זה לעסוק בשני הדברים שאני הכי אוהבת בעולם, מוזיקה ותאטרון. אני מקווה להתקבל לביה"ס מעולה למשחק שבו אוכל לרכוש את כל החומרים שרק אצטרך להצלחתי בתחום. בנוסף אני רואה את עצמי ממשיכה לנסות להתקבל לתוכניות שירה שאוכל בהם למצוא את הדלת לעולם המוזיקה כולו, שהדאגה היחידה תהיה להתמיד ולהתפתח בתחום. לצד כל אלו אני רואה את עצמי חיה במבצר שבנינו לעצמנו אני והפרטנר שמאמינה שאוהב בעתיד, מידי פעם אצל המשפחה שלו מידי פעם אצל שלי, מבקרת את האחיינים ומפנקת אותם הכי הרבה, אותם ואת ההורים שלי.
יום כיפור בשבילי יום כיפור בשבילי הוא יום של חשבון נפש עם עצמי.  לפני שביקשתי מחילה וסליחה על כל עוונותי במשך השנה, אני קודם כל עושה חשבון נפש עם עצמי, חושבת איך יכלתי להתנהג במקרים במהם יצאתי לא בסדר ומה בעצם הייתי עושה במקום. החשבון נפש הזה שאני עושה עם עצמי גורם לי כל פעם להתבגר מחדש ולהבין שוב ושוב את החיים בצורה יותר ברורה גם אם זה לאחר שאני גורמת לרע,בסופו של דבר מגיע המקום הזה וביום הזה שבו אני מביעה את החרטה שלי ומבינה היכן הטעויות שלי. לאחר מכן שאני משלימה עם עצמי, אני שולחת הודעה או נפגשת עם אותם אנשים שפגעתי בהם ומבקשת מהם מחילה וסליחה ובסופו של דבר שלמה איתם ועם עצמי.